על שיתופים וכדורי סגנקי מיוון

בימים העייפים שבין יולי-אוגוסט לתקופת החגים, ארזנו את שלושתינו ונסענו (אני אתה והוא) לטיול קבוצתי ביוון. על אף שאנחנו לבדנו קבוצה, הצטרפנו הפעם לקבוצה גדולה באמת. זה היה טיול מיוחד, שרבים ממשתתפיו בכלל לא רצו לצאת אליו. כל אחד מהמשתתפים קיבל מכתב או שיחת טלפון מבית החולים, והוזמן להשתתף בנופש קבוצתי לחולי סרטן. וכל אחד מהמקום שלו, לא היה בטוח שזה הבילוי המדויק שהוא מחפש לסוף הקיץ. העלות הנמוכה של הטיול הכריעה לבסוף את החששות מהאוירה שתהיה בו, ונפגשנו כולנו, 48 חולים מבריאים ומלווים, במלון מפנק על חוף הים של רודוס.

אחרי כמה שעות ראשונות מעט מביכות (אצלי קצת פחות, כי אתה היית שם) הקרח החל להישבר. אני חושבת שאחרי לילה אחד במיטת הקינג סייז, שתי ארוחות פאר בחדר האוכל, ושלוש שעות בבריכה העצומה שסובבת את המלון, כבר שכחתי שהוא נמצא איתנו. היינו פשוט חבורה של אנשים צעירים שבאו להתפנק, להכיר ולעשות חיים. היתה נקודה של מודעות להתמודדות המורכבת של כל אחד, אבל בסה״כ היתה שם באויר בעיקר בריאות.

בשיחות הקטנות ביננו, ברגעים ששיתפתי חלק ממני עם מישהו אחר, שם קרה הקסם. העברת רשמים מרופא מסוים על בירה מקומית לא מוצלחת, עצות לטיפולים אלטרנטיביים טובים על רקע צלילי טברנה, והחלפת תפיסות עולם בתוך מימי הבריכה המנצנצים. השיתוף הלך והתברר כתרופה מאוד אפקטיבית. אני כבר מעל שנתיים עם הכותרת של ״חולת סרטן״, ועדיין אין לי חברים שגם חולים במחלה הזו. תמיד האמנתי שהשינוי הבריאותי לא מצריך שינוי במעגל החברתי הנהדר שיש לי. היו לי כמובן הזדמנויות. הזמנות לאירועים של עמותות, ימי עיון, וימי אשפוז בחדר משותף, אבל תמיד נמנעתי, או לא התאמצתי להתחבר. ברודוס הבנתי את הקסם שבזה.

הקסם מתחיל בלהשלים עם קבוצת השווים החדשה שלי, גם אם בתקווה שהיא זמנית, וממשיך בדינמיקה של פיסות אמונה וחיים שעוברות ביננו ומחזקות את החיבורים שבין הפיסות שאני עשויה מהם. כל הקלישאות נכונות. פגישה עם האחר (שהוא גם קצת כמוני) מחזקת, נותנת פרספקטיבה, והופכת את הקושי שלי, לעוד אחד מהקשיים הקיימים ממילא בעולם. השבוע הזה הוציא אותי מתקופה ארוכה של פחד והראה לי שהכל בסדר. הוציא את האויר מרחמים עצמיים ו״למה זה קרה דוקא לי״ למיניו, והשאיר רק אמת פשוטה אחת. מתמודדים ומנצחים.

עוד כמה רגעים יום כיפור. יום של שיתוף עם הכוח הגדול שמעלינו (שיש לו כל מיני שמות), ושל הרבה שיתוף עם אחרים. שיתוף שהוא כנראה אחת המתנות הכי גדולות שיש.

באחד הימים על האי רודוס, ישבנו כולנו לארוחת צהריים במסעדת ״פנורמה״. מסעדה יוונית אמיתית, לא רחוק מהכפר לינדוס, שצופה על נוף מרהיב. המלצרים הזרימו לשולחן הארוך שלנו מנה אחרי מנה, ואנחנו הזרמנו קריאות התפעלות בהתאם. אחת המנות היתה כדורי סגנקי חמים. כאלה שמניחים על השולחן וכולם מיד שולחים יד, ואוכלים יחד. אוכל שיתוף. החלטנו, אני ואתה, להכין אותם בבית. סגנקי זה שם יווני לכל גרסה של גבינה מטוגנת, ובגרסה הזו אלו כדורים קטנים בגודל ביס שהכי כיף לאכול. מכיון שהם מעט כבדים כמנה, שידכנו אותם לסלט רענן שהוא מין חיבור בין סוף הקיץ לריחות החורף המתקרב.

שתהיה גמר חתימה טובה!

סלט ירוק עם כדורי סגנקי חמים

מצרכים לסגנקי: (35-40 כדורים)

150 גרם גבינת פרמזן

150 גרם גבינת גאודה

150 גרם גבינה בולגרית

2 כפות קורנפלור

3 חלמונים

1 חלבון

מלח, פלפל

שמן לטיגון

מצרכים לסלט:

צרור עלי רוקט שטופים ללא הגבעול

צרור עלי סלרי שטופים ומופרדים מהגבעול

צרור לקט עלי בייבי

חצי פלפל ירוק חריף פרוס דק

1 בצל סגול חתוך לטבעות

1 תפוז מפולט

מצרכים לרוטב:

שמן זית

לימון

2 כפות טחינה גולמית

2 כפות סילאן

אופן ההכנה

מתחילים בסגנקי. מגררים את הגבינות במיקסר או פומפיה ומערבבים בקערה. מוסיפים את הקורנפלור ומערבבים היטב. בשלב זה המסה עדיין מעט קשה. מוסיפים את החלמונים והחלבונים ומערבבים עד ליצירת מסה אחידה הניתנת לכדרור. במידה והיא דביקה מדי, ניתן להוסיף מעט קורנפלור.

יוצרים כדורים בגודל שאוהבים, מומלץ שיהיו יחסית קטנים, ומניחים בצד.

מכינים את הסלט. מערבבים את כל העלים יחד. מוסיפים בצל, פילטים של התפוז, ופלפל חריף, ומניחים בצד לא מתובל.

חוזרים לסגנקי. מחממים שמן לטיגון עמוק על אש בינונית (אם השמן חם מדי הכדורים יאבדו את צורתם). מטגנים כדור ראשון כדי לוודא שהשמן מספיק חם וכדי לתקן תיבול. לאחר מכן ממשיכים בטיגון שאר הכדורים. שמים לב שהכדורים מיטגנים מכל הכיוונים, הופכים אותם מדי פעם כמו בתמונה, עד שכולם מקבלים גוון זהוב יפה. מוציאים מהסיר לנייר סופג.

מתבלים את הסלט בשמן זית, לימון, מלח ופלפל.

בוחרים בכלי הגשה, ומזלפים בתחתיתו סילאן וטחינה גולמית ליצירת בסיס לסלט. מעל מניחים את הסלט ומפזרים כדורי סגנקי חמים מעל. את הסגנקי הנותרים ניתן להגיש לשולחן כנשנוש.

גיוון:

• ניתן להחליף כל אחת מהגבינות בגבינה מסוג אחר שאוהבים, מאותה משפחת גבינות.
• ניתן לתבל את מסת הסגנקי בצ׳ילי חריף, או זעתר לשינוי טעם וצבע. אנחנו עשינו שליש מכל סוג.

*ותודה לכל החברים והמארגנים (המהממים) ששיתפו אותי ברודוס.