שוב זו תקופת החגים, עוד שנה עברה. מדהים שכל פעם מחדש, לא משנה מה עבר עלינו בקיץ או איך אנחנו מרגישים, החגים עושים איזשהוא איתחול. אנחנו מתמלאים תפילות ורצונות שדברים יהיו טובים יותר, ואת הדברים שהיו קשים, שמחים להשאיר בשנה שחלפה. ״תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה״
המחזוריות הזו פשוט נהדרת.


לפני שבועיים עיקרנו את מייפל, (הגורה המתוקה שלנו), ומנענו ממנה את חווית המחזוריות של הגוף שלה.
אמנם מחזוריות אחרת, ואמנם פיזית ולא רוחנית, אבל אצלי הכל התחבר. כששאלנו את הוטרינר לפני כמה חודשים מה משמעות העיקור, הוא הסביר לנו על התהליך, ההשפעות שלו וההשלכות. ישבתי והקשבתי, מהנהנת כמו כל בעלת כלבים רגילה, אבל בפנים התרוצצו מחשבות ותחושת אמפתיה מיוחדת למה שהכלבה שלי עומדת לעבור. התנתקתי לרגע מהלובי הציבורי החיובי שיש לעיקור כלבים, מהצורך למנוע הולדת גורים שלא בטוח שימצאו בית ומהיתרונות הבריאותיים, וניסיתי לחשוב על זה נקי. כמו שזה באמת. להוציא את מערכת הרוויה הנשית ממייפל ולמנוע ממנה השתנות והתחדשות מחזורית.
גם אני נפרדתי לא מכבר מהמחזוריות הזו. דיכוי או הוצאת שחלות הוא טיפול מוכר לסרטן שד ושחלות, או למניעה שלו. גם אני קיבלתי את זה כהכרח, וכמשהו שאינו כבד משקל כמו היתרונות הבריאותיים שהוא מספק. ואולי גם פה יש מן הציפייה הנצחית ממנו הנשים להתמודד עם כל מה שקשור להורמונים שלנו, בלי לתת את הדעת שזו לא תמיד התמודדות קלה.
הבחירה בעיקור כמובן נעשתה. מייפל מרגישה טוב ואנחנו לא מצטערים. אבל לכבוד השנה החדשה רציתי להעלות על נס את היופי שבהתחדשות הזו. מה שלא היה השנה ואיך שלא הרגשנו, מחר נוכל להתחיל מחדש.

באחד מערבי החג/שבת הרבים שהיו לאחרונה, ישבנו אני ואתה יחדיו על יד השולחן בסלון. הנחנו ערימה גדולה של עלי גפן, ותערובת אורז משובחת, גילגלנו, ריכלנו והתחדשנו.
אני לא יודעת כמה יוצא לכם לשבת בנחת עם האהובים שלכם ולהתעסק באוכל. בערבי הפסח בבית ילדותי, היינו יושבים יחד במטבח, מקלפים, חותכים, מערבבים וקוצצים. בשאר החגים והשבתות היינו יותר מפוזרים. מחלקים תפקידים, ממהרים, ומנסים להספיק הכל לפני כניסת החג, אבל ערב פסח היה תמיד מיוחד. אם תמצאו לכם (במה שנותר מהחגים) שעה פנויה לשבת יחד, לגלגל וללטף עלים, לשתף ולהשוות למי יצא יותר יפה, לא תצטערו.

מהמתכון הזה יצאו לכם עלי גפן נהדרים. לא מה שאתם מכירים מקופסת השימורים או מה שמקבלים בבית קפה עם קצת יוגורט ליד. זה אמנם דורש מעט זמן, אבל לא באמת מסובך, וזה יוצא טעים, עמוק, חמוץ, ונהדר. הם גם נשמרים שבועיים במקרר.
עלי גפן ברוטב ירוקים חמוץ

מצרכים: (לסיר גדול)
1 צנצנת עלי גפן
1 רימון
למילוי –
מעט שמן זית לטיגון
1 בצל גדול קצוץ דק
חופן אגוזי מקדמיה קצוצים (אפשר גם צנוברים)
1.5 כוס אורז פרסי
2 עגבניות קצוצות דק
מיץ מחצי לימון
מלח, פלפל
לרוטב –
שמן זית לטיגון
6 בצלים גדולים חתוכים לחצי ופרוסים
שיניים משני ראשי שום, פרוסות
4 צרור פטרוזיליה קצוצים דק
4 צרור כוסברה קצוץ דק
4 לימונים מפולטים
מיץ מ-3 לימונים
1 כפית כורכום
1 כפית שטוחה כמון
מעט אגוז מוסקט
מלח ופלפל לפי הטעם
אופן ההכנה:
מוציאים את עלי הגפן בעדינות מהצנצנת ושוטפים היטב. מניחים בצד לייבוש.
מכינים את המילוי. מטגנים בצל בסיר עד הזהבה. מוסיפים את האגוזים הקצוצים ומערבבים. מוסיפים את האורז וממשיכים בטיגון 5 דקות נוספות. מוסיפים את העגבניות הקצוצות, ומערבבים. מוסיפים מיץ מחצי לימון, מתבלים במלח ופלפל. מערבבים ומוסיפים כוס מים רותחים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש וממשיכים בבישול איטי תוך ערבוב כרבע שעה נוספת, עד שכל הנוזלים נספגים. מסירים מהאש ומניחים בצד להתקרר.
עוברים לרוטב. בסיר נמוך ורחב מטגנים את הבצל והשום עד הזהבה. מוסיפים את התבלינים ומממשיכים בערבוב מספר דקות נוספות. (חשוב לשים לב שהתערובת לא נשרפת.) מוסיפים את הלימונים המפולטים ומחצית מכמות מיץ הלימון. מערבבים, מוסיפים מים עד לחצי מגובה הסיר, ואת כל עשבי התיבול. מביאים לרתיחה, מתקנים תיבול, ומוסיפים את שארית מיץ הלימון לפי הטעם.
מנמיכים את האש, משאירים את התבשיל להתבשל, והולכים לגלגל…

מסדרים את עלי הגפן אחד אחד בתוך הסיר (כמו בתמונה למעלה). אם אין מקום, מסדרים קומה נוספת של עלי גפן. דואגים שיהיו מים כמעט עד כיסוי. מכסים וממשיכים לבשל על אש קטנה כשעה וחצי.
בתאבון וחג שמח!